עצות סיגי איך לחסוך (ועל הדרך לשמור על איכות הסביבה)

כמעט בכלל לא יוצאים לבלות (תארחו או תתארחו) ואם כן משתדלים שזה יהיה בחינם כמו פארק רעננה, פארק הבאסה בהרצליה, פארק אגם החורף של נתניה. בנתניה ובטבריה ובעוד ערים יש המון מופעים שווים בחינם בעיקר בקיץ כשיש תיירים. אם יוצאים לצימר- פעם בשנה עד 500 ש"ח ללילה לכל המשפחה (בתי ספר שדה– מאד מומלצים). יש צימרים גם ב- 200 ש"ח ללילה לזוג- חפשו במקומות נידחים או טיילו ובלו בזמנים שאיש לא מטייל. לדוגמה, שבועיים לפני פסח, או בשבוע שנפתחת שנת הלימודים במוסדות החינוך (לזוג מטיילים). בשום אופן לא בית מלון – זה יקר מדי! לא טסים- זה יקר מדי וגם פולט המון זיהום אויר. אל תצאו לחו"ל. טיילו ובלו בארץ, ותפרנסו את אזרחי מדינת ישראל ולא אזרחי מדינות אחרות. לא קונים מותרות ומותגים. אין חוגים לילדים – תעשו חוגים שווים בעצמכם בבית (עם או בלי הזמנת חברים). יש הוראות בלי סוף להפעלות באינטרנט במיוחד מחומרים ממוחזרים (כלומר פסולת ביתית כמו שקיות פלסטיק או סלילי וידיאו ודיסקים ישנים). חוסכים גם בזמן וגם בנסיעות של להביא ולהחזיר מחוג. לא קונים רהיטים, מוצרי חשמל לבית, בגדי ילדים וכל מה שניתן להעלות על הדעת- הכל קיים בחינם ב'פרויקט אגורה'. אנשים טובים ונדיבים מוסרים הכל חינם. לא הספקתם ולקחו לפניכם? אנא התאזרו ב… ס ב ל נ ו ת.  פעם חיכיתי חצי שנה והשגתי סלון בדיוק בדיוק כמו שרציתי, ועוד בצבע כחול כמו שתמיד רציתי.  עקב נסיבות שונות נאלצנו לאחרונה להיפרד ממנו בצער רב (שירת אותנו נאמנה 10 שנים!). נאלצנו לקנות סלון חדש אבל מתוצרת הארץ (מאד מיוחד – כזה שנפתח וניתן לארח איתו ברוחב לב) מה שייקר את הקניה פי שלושה, אבל סיפק פרנסה לאזרחי מדינת ישראל. לא מצאתם מה שרציתם ב'פרויקט אגורה'? קנו בגדים, ספרים וצעצועים שווים בחנויות יד שניה כמו דנדשה וסיפור חוזר, והעבירו מאחד לשני בחוג המכרים את הכל: בגדי מבוגרים וילדים, צעצועים, ספרים, פיצ'פקעס, תחפושות. קונים הכל בשוק- יותר זול מכל הסופרים גם יחד בלי שום תלות במבצעים או בסכום קניה מופקע. נעלי ספורט לילד קונים ב- 60 ₪ מקסימום ולמבוגר ב= 100 ₪ הכי שוות – גם כן בשוק. לא קונים מנשא לתינוק באלף ש"ח. קושרים אליכם את התינוק עם שמיכה דקה, כמו שעושות נשים מהעדה האתיופית בחכמה רבה. אין יציאה למסעדות למעט אירועים מיוחדים. בסכום שתוציאו במסעדה על ארוחה אחת תוכלו לקנות אוכל לשבוע שלם. לא נותנים מתנות ענקיות- מקסימום מכינים משהו מושקע כמו פשטידה, או עוגה או מרקחת פירות או חמוצים. משתדלים מאד לא ללכת לחתונות ולשמחות באולמות. במחיר הצ'ק שהייתם שמים צאו לנופש משפחתי או קנו שבועיים אוכל בשוק לעצמכם או למשפחה נזקקת. אין כמעט בכלל קניית חטיפים ושטויות – מכינים בבית בפחות רעל ובפחות סוכר (או עם סוכר פירות שפחות מזיק) ומדברים בריאים כמו פירות אמיתיים וחומרים איכותיים. לא קונים אייפון וכד' ובכלל לא משדרגים מחשב או טלפון נייד או רכב אלא אם כן שבקו חיים (וגם אז מנסים קודם לתקן). אם חייבים – משיגים נייד ישן ממכרים ששידרגו או מאתר יד 2. אין כבלים/לווין. רואים רק די.וי.די. או סרטי חינם מהרשת שאמא מרשה מקסימום שעה וחצי ביום אחרי גיל 3.  חוסכים ככה ים של כסף ומקבלים חינוך משופר מאד לילדים!!! לא רואים פושעים אלימים ולא תככים במשפחה, לא צופים בפרסומות שמעודדות קניה (וגם מעודדות אומללות כי אתה רואה כל מה שכאילו חסר לך כדי להיות מאושר), והכי חשוב – אין סדרות ריאליטי. זמן איכות עם ההורים ועם הספרים מתרבה פלאים וכל זה- בחינם! לא מדליקים מזגן (מדליקים 6 ימים בשנה בסה"כ כשיש אורחים ומזג האויר בלתי נסבל). להפסיק לקנות מוצרי חלב בכלל (זה חיסכון לא נורמלי להמנע ממעדנים…). אוכלים מעט מאד גבינת וחמאת עיזים וזהו. ככה חוסכים אוסטיאופרוזיס וכדורי סידן בעוד כמה שנים. לדעת אריה אבני החלב מסרטן, כי אמור לגרום לתאים של העגל להתחלק במהירות ולגדול. לדעתי, חלב מסרטן עוד יותר מעצם זה שנדחס לרוב בחום ובלחץ לתוך מיכל פלסטיק. פלסטיק מפריש דיוקסין למזון במיוחד בהקפאה ובחימום (ראו את הסרט "מכורים לפלסטיק" ותיבהלו גם אתם). חוסכים מאד במים. ממלאים דלי לפני אמבטיה עד שמגיעים מים חמים. בביתנו (קומה א') זה יוצא – 30 ליטר מים!!! במי הבישול של התירס מבשלים פסטה או אורז. אחרי הפסטה שומרים את מי הבישול ומקבלים בסיס נפלא למרק סמיך. הכי טוב- לבשל פסטה כמו אורז כלומר עם כמות מדויקת של מים, ואז לא צריך לשפוך לביוב מים (עם ויטמינים ומינרלים) בכלל ויוצא טעים יותר. היי, זה גם חוסך מים! מתאמצים מאד לקנות פחות כדי לא לזרוק אוכל (עוון גדול לזרוק אוכל). במיוחד לקנות פחות קופסאות שימורים ודברים שארוזים בפחיות מתכת- כי זה לא בריא (הציפוי הפנימי עשוי סיליקון ומפריש דיוקסין למזון, עדיף לקנות שימורים בצנצנות זכוכית) וכי זה לוקח יובלות עד שמתכלה האריזה. 250 עד 500 שנה לוקח לפחית אלומיניום של שתיה להתכלות. אגב, אריזות, העדיפו מיכל ענק של סבון נוזלי (רצוי אקולוגי) כזה של 5 ליטר על פני מיכלים קטנים. מלאו איתו מיכל קטן קבוע ותחסכו המון מיכלי סבון קטנים מפלסטיק. אפשר גם לעבור לסבון טבעי משמן זית שחוסך מארז פלסטיק וגם זיהום סביבתי. פרי או ירק שעומדים להתקלקל – לא למהר להזביל (לזרוק לזבל)! כדאי להפוך לחמוצים (חתיכות נקיות של גזר או מלפפון מהארוחה- לזרוק לצנצנת החמוצים), לרטבים/סלטים מבושלים (עגבניות ופלפלים), או לריבה (כמויות גדולות של פרי שקיבלנו), או הכי פשוט – להקפיא (עשבי תיבול קצוצים או שלמים – למרק, תותים שלמים, סברס שלם מקולף, ליצ'י, בננות שעוד יומיים יתעפשו – לצרכי עוגות וגלידות כמו בננה קפואה+תמר+חסה). אפילו בצל מטוגן/מאודה כדאי להכין מראש כמות גדולה ולהקפיא מנות (בצנצנות זכוכית של זיתים וכד') ובשעת הצורך להשתמש. קטניות כמו חומוס, עדשים ושעועית בובס – כדאי להנביט כמות גדולה, ואז להקפיא חצי כמות לשימוש עתידי  (אפשר לבשל ואז להקפיא). כל זה חוסך המון זמן וכלים שצריך לשטוף! אכלתם עוף? שימרו את העצמות למרק מפנק מחר. ניתן להוסיף למרק מעט חומץ עם תחילת הבישול, כדי שהעצמות יוציאו יותר סידן זמין לספיגה בגופנו למי המרק. נבטים מנביטים לבד בבית. הכי קל: מש ועדשים. חוסך המון פלסטיק וניילונית שמתלווים לקנויים. פטרוזיליה, ריחן ושאר עשבי התיבול – כדאי לגדל באדניות (למי שאין לו גינה) – ולהוסיף לכל מאכל שבו צריך בכמויות קטנות. מסתפרים לבד (קנו מכונת תיספורות), לא הולכים לקוסמטיקאית ולא לפדיקוריסטית ולא למניקוריסטית ולא למאפרת. איך? פשוט מאד – לומדים לעשות הכל בעצמנו. איך חוסכים קניית צבע לשיער? שומרים של כליות בריאות ומתפקדות ועל בלוטת תריס תקינה, והשיער לא מלבין. איך לשמור על פנים ללא קמטים? ראשית, לא להיות בצער וככה לא תבכו (בכי ממש מזיק לעור הפנים). שנית, שמן זרעי ענבים – למרוח כל לילה לפני השינה. מנסיוני- נראים צעירים לפחות ב- 10 שנים. פעם בשנה/תיים קונים ליפסטיק באילת כי זה בלי מע"מ. באותה הזדמנות הולכים לבית מרקחת של קופת החולים שלכם באילת וקונים: משחה לטוסיק של תינוקות, פלסטרים, אלכוהול ופולידין לחיטוי, תוספי תזונה כמו ויטמינים ומינרלים שלוקחים על בסיס קבוע, וכל מה שצריך בארון התרופות לאותה שנה. ככה חוסכים לפחות 100 ₪ על המע"מ. לא קונים משחת שיניים- פלואוריד רעיל לבני אדם ונספג בעצמות בלי יכולת להפטר ממנו. לצערנו, נקבל אותו חינם דרך המים ודרך מוצרים חקלאיים שהושקו במים מופלרים (ירקות, פירות ובע"ח ומוצריהם)… משחות שיניים אחרות מכילות רשימת חומרים מוזרים שלא אמורים להיות במשחה כמו SLS המזיק ביותר. מצחצחים יפה בלי משחה ויוצא אפילו עוד יותר מבריק ונקי מחידקים, כי המשחה עושה קצף ומקצרת צחצוח! וואו… כמה שפורפרות פלסטיק חוסכים ככה….. אם קשה לכם עם זה- מעט אבקת סודה לשתיה (ואפשר גם קצת אבקת חימר ירוק) על מברשת השיניים תשמש כמשחה. לא קונים אומגה 3 וכמוסות שמן זרעי ענבים- אוכלים דגים ואצות ולועסים זרעי ענבים (בקיץ יש בשוק ענבים שחורים מעולים וגדולים עם גרעינים) או קונים שמן זרעי ענבים במחיר של שמן זית. וואו… כמה קופסאות פלסטיק חוסכים ככה….. פעם פגשתי איש יקר שקונה כמוסות של כורכום. הצעתי לו לשים כורכום במזון. יותר פשוט וגם טעים ומשמח את הגוף, וככה הגוף סופג זאת טוב יותר מאשר בכמוסה. חוץ מזה לכל מטופלי שבדקתי עד היום, למעט אשה אחת, לא התאים הכורכום בכמוסות (זה מינון יתר לגופנו ואז הופך למזיק כי נאגר בכבד). לא קונים קרם פנים או ידיים או קרם מסנן קרינה- הכל עם פארבנים שמחקים פעילות של אסטרוגן (מסרטנים פוטנציאליים וגם חשודים כגורמים להתפתחות מינית מוקדמת של בנות ולעקרות של בנים) ועם חומרים משמרים מזעזעים. קונים שמן זרעי ענבים או שמן קוקוס ומורחים בתור מסנן קרינה, ועל הדרך גם נראים צעירים ב- 10 שנים לפחות. וואו… כמה שפורפרות פלסטיק חוסכים ככה….. אגב, מאז השימוש במסנני הקרינה עלתה פלאות תחלואה בסרטן העור ולא רק בגלל החור באוזון. כנראה ששמש פחות מזיקה מהם. לטובת הוויטמין D חשפו ידיים ורגליים לשמש ל- 10 דק' בערך כל יום.  אח"כ תמנעו משמש קופחת לאורך זמן כמו בטיול באמצעות חולצות שרוול ארוך ומכנסיים ארוכים. השקיעו בראש חסכוני לטוש במקלחת כזה שמגביר לחץ מים וחוסך מים במקלחת, שבה מתבזבזים רוב מי השתיה שלנו. לא קונים בושם- לכל אדם יש ריח ייחודי משלו ואסור לטשטש את זה. בבשמים יש המון כימיקלים רעילים. וואו… כמה בקבוקי זכוכית חוסכים ככה….. לא קונים דאודורנט– מורחים עם פודריה או עם מלחיה קצת אבקת סודה לשתיה על בית השחי אחרי מקלחת, ויש לכם שקט להרבה מאד שעות. עוזר יותר מכל דאודורנט. וואו… כמה מיכלי פלסטיק חוסכים ככה….. אגב, סודה לשתיה עולה בערך 10 ₪ לקילו וזה מספיק לשנה לכל המשפחה. לי זה עולה פחות מ- 3 ₪ לקילו כי קניתי שק של 25 ק"ג ממפעל כימיקלים בחיפה. מבריקים עם זה כלי כסף וסירים שרופים, מעלימים ריחות מארונות עם ריח לא נעים. מעלימים מהר עוד יותר ריח רע מארונות- שקיות קטנות של גרגרי ג'ל סיליקה שיש בתרופות, נעליים ותיקים ושקיות טלק שיש באצות נורי לסושי. גרגרי ג'ל סיליקה הם מקור בלתי נידלה לעבודות יצירה עם ילדים מעל גיל 3. עם סודה לשתיה מתפיחים עוגות ומאפים ומה לא. חומר קסמים ממש. היום יש דיבורים של אנשים רציניים כמו ד"ר אריה אבני שסודה לשתיה עשויה להיות התרופה לסרטן. לא קונים מרכך כביסה – כי לא צריך!!! זה נקרא בסוציולוגית מדוברת "צרכים כוזבים". שכנעו אתכם שחייבים את זה כדי להיות מאושרים. אל תאמינו. פעם לא היה מרכך ואנשים חיו בלעדיו יפה (הרבה יותר יפה. סבלו מפחות אלרגיות, כי המרככים למיניהם ברובם מאד אלרגניים לפי מה שראיתם בקרב מטופלי). המרכך נצרך לרוב בגלל התמכרות לריח שהוא מעניק לכביסה. אם זה המצב, כנראה שבלעדיו הכביסה שלכם היא בריח גופרית או עובש כלומר מכונת כביסה מזוהמת… המרכך מזהם מאד את הסביבה ומגיע תמיד במיכלים מאד בעייתיים למיחזור. הוא פוגע בעיקר בריאות, במערכת העצבים ובעור שלנו. כימיקלים רעילים עיקריים במרככי כביסה נפוצים (מתוך מאמר ב"שפיקה – מגזין בריאות") :

1. אלפא טרפינול (Alpha-Terpineol)
חומר זה מקושר לבעיות בריאותיות, ביניהן סחרחורות, כאבי ראש, רעב מוגבר, אבדן זיכרון, חוסר תחושה בחלקים מסוימים של הפנים, לכאבים בצוואר ובעמוד השדרה.
2. בנזיל אצטט (Benzyl Acetate)
לכימיקל הזה יש קשר להתפתחות סרטן הלבלב. האדים מגרים את העיניים ואת דרכי הנשימה, ונספגים בגוף.
3. בנזיל אלכוהול (Benzyl Alcohol)
חומר שעלול לעורר הפרעות במערכת העצבים, כאבי ראש, בחילות, הקאות, סחרחורות וירידה בלחץ הדם.
4. כלורופורם (Chloroform)
חומר עצבי מסרטן. עלול לגרום לסחרחורות, בחילות, כאבי ראש, הקאות.
5. לינאלול (Linalool)
חומר נרקוטי שעלול לגרום לבעיות בנשימה ובשרירים.

חייבים מרכך? קנו או הכינו כמפורט למטה חומץ סינטטי – זול מאד – והוסיפו לשטיפה האחרונה במקום מרכך. אותו דבר במרכך שיער- פשוט לא צריך. הסתפרו קצר- זה חוסך גם בהוצאות על מים ושמפו! חוסך הרבה זמן בבוקר בסירוק הילדים ועצמכם. תברכו אותי עוד לפני הפעם הראשונה בה הילד יחזור מהגן עם כינים. פתרון יעיל לכינים: מרגרינה מומסת – למרוח על כל השיער ובמיוחד בשורשי השיער ולהשאיר כשעה על הראש. לחזור על הטיפול אחרי שבוע. Photo002במקום אבקת כביסה: לקנות במפעל של כימיקלים שק של 25 ק"ג אבקת סודה לכביסה (ואפילו סודה לשתיה- עלתה לי 88.55 ש"ח) ולכבס איתה (בערך שליש כוס) במקום באבקה. הרבה יותר זול ואקולוגי!!! לאחרונה התחלתי לשים במדיח הכלים אבקת סודה לשתיה במקום אבקה למדיח (באותה כמות) והכלים יוצאים נקיים בדיוק אותו דבר, רק בלי הרס ונזק רעיל לסביבה. שמתי חומץ במקום נוזל הברקה והכלים יוצאים מבריקים יותר מאי פעם! במקום מלח למדיח – שימו מלח גס (מדי כמה חודשים אני שמה מלח לימון במיכל של המלח למדיח). לניקוי מכונת כביסה – שימו בתא האבקה כוס מלח לימון בתוכנית ארוכה של 90 מעלות. לא קונים חומץ- מכינים בבית. קונים חומצת חומץ (מאותו מפעל כימיקלים, כמו "חן שמואל" במפרץ חיפה) ומדללים בבית בזהירות רבה (כי זה חומר מסוכן! לא לשאוף! לכסות עיניים במשקפיים כמו משקפי שמש ולעטות כפפות ארוכות) ל- 5% עם מים מסוננים  או מורתחים שקוררו לטמפרטורת החדר. כלומר מדללים קודם לחצי, ואת זה מוסיפים לבקבוק שחילקנו ל- 10 שנתות. מוסיפים את זה ל- 1/10 האחרונה. חומץ כמעט חינם לכל השנה ללא חומרים משמרים, צבע מאכל שמופק מזפת, ועוד כל מיני חולירות שמוסיפים לנו. עם חומץ ניתן לנקות שירותים, אבנית מכל מיני משטחים, ומה לא. לא קונים שקיות אשפה – משתמשים בשקיות הסופרמרקט או השוק עם ריפוד קל של עיתונים למניעת טפטופים לכל אורך חדר המדרגות. לא משתמשים בכלים חד-פעמיים. רוחצים כלים וזהו. גם בטיול! אפשר לקנות כלים חד פעמיים ולרחוץ אותם וכך להשתמש בהם שוב ושוב. וואו… כמה פלסטיק וקלקר חוסכים ככה….. לא קונים קשים. צנצנות זכוכית- לרחוץ ולשמור כדי להחמיץ חמוצים, לאחסן קטניות ותבלינים, או לאחסן מאכלים חמים במיוחד בדרך להקפאה.  לא קונים תכשיטים. תתקשטו במה שיש לכם. הדבר המזהם ביותר את הסביבה בגלל אופן הפקתו כיום הוא זהב! זהב מייצג חמדנות ורדיפת בצע. כמה שפחות מתכות עליכם – עוד יותר טוב, ובמיוחד להזהר ממתכות בלתי מזוהות שעלולות להרעיל אתכם. בנוסף, הסביבה רוויית קרינה אלקטרומגנטית, ותכשיטי מתכת הופכים את גופכם עוד יותר לאנטנה. אוכלים בשר בקר רק פעם בכמה שבועות או אפילו אחת לכמה חודשים (רצוי רק בשבת או בחג). לא להעמיס על הגוף! לרוב מטופלי יש בעיות עיכול או כליות או שניהם יחד. גם מי שבריא כמו שור לא יאכל הרבה מדי בשר בקר. מי שקונה בקר יקנה רק שני שליש ממה שתכנן. למה? כי תמיד שליש לפחות נזרק לפח. שימו בצד את הפחדים שאולי לא יספיק האוכל… נחזור על זה שוב, כי זה קשה לעיכול: לקנות שני שליש ממה שתיכננו! בכלל מוצרי מזון מהחי לא בריאים אם אוכלים מהם לעיתים קרובות וכמויות גדולות. כדאי לאכול מהם כמה שפחות. ובעברית: רק פעם או מקסימום פעמיים ביום מוצרים מהחי (ביצים, גבינת עיזים, דגים, עוף וכד'). קונים ככל הניתן בשוק ובמכולות קטנות שמתחננות לקונים, ולא בסופרמרקט שמפתה למבצעים שאיש לא צריך, כמו 2+1 חינם או הוזלות שקריות שמעלות את המחיר ההתחלתי לכמעט פי שניים, כדי לטעון שיש עליו הנחה ענקית. לא יתכן שויטמינצ'יק שנמכר בחנות אחת ב- 8 ₪ ימכר במעל ל- 16 ₪ באחרת. על הדרך משפרים את איכות הסביבה, וגם מקבלים ילדים שמאד מאושרים במה שיש להם, שמחים בחלקם, ואם קונים להם ארטיק במכולת זה יום חג עבורם. הם לא צריכים בילוי של "שבוע הכל כלול באילת כולל טיסות" כדי להתרגש ולשמוח. תחי שמחת הדברים הקטנים. בכסף שחסכתם תוכלו לתרום הרבה יותר לצדקה, וגם לזכות במצווה ולארח כל שבת אנשים זרים לגמרי עם שולחן עמוס כל טוב (וגם לארוז להם מה שנשאר+פירות וירקות כדי שיהיה להם אוכל להמשך השבוע). בהצלחה!

 

מצטטת את איזמרגד Izmargad Zisserman חברתי,  שצפתה בתוכנית 'המערכת' של מיקי חיימוביץ׳, בפרק על המחיר היקר של האופנה הזולה:
כשצפיתי בפרק נזכרתי שלפני כמה חודשים התעניינתי בנושא – קראתי חומרים, השתתפתי בכנס ליזמים, צפיתי בסרטים תיעודיים וסיכמתי לעצמי כמה דברים על התחום, אולי זה יעניין אתכם/ן:

תעשיית האופנה מבחינה סביבתית:
*תעשיית האופנה מדווחת כתעשיה השניה הכי מזהמת אחרי נפט; בין היתר, התעשיה הזו אחראית לפליטת עשרה אחוזים מגזי החממה.
*לרוב אין פתרון קצה לבגדים והם לא מופרדים למיחזור. כלומר, בסופו של דבר רוב הבגדים הופכים פסולת שהולכת להטמנה, אינה נעלמת מאות שנים אחרי שהיא מוטמנת, ומשחררת כימיקלים רעילים לאויר ולאדמה.
*תעשייה זו היא צרכן מים שני בגודלו בעולם.
*התעשייה קשורה גם לבעיית הפלסטיק בים (אגב, ב- 2050 צופים שיהיה בים יותר פלסטיק מאשר דגים מבחינה משקלית), ההשפעה העיקרית מגיעה דרך כביסה של בדי פלסטיק.
*השינוע בעולם ממקום למקום (איפה מייצרים כל חלק של הבגד) גם הוא מזהם.

מבחינה סביבתית עם השלכות יותר ישירות בריאותית:
*רבע מחומרי ההדברה בעולם הם בשימוש בתעשיית הכותנה – יש לכך השלכות על בריאות העובדים, אנשים וילדים שחיים באזורי הגידול, מי שלובשים את הבגדים ועל הטבע. בעיקר במקרים של חשיפה גבוהה הריסוסים גורמים בין היתר נכויות, סרטן, שיתוק שרירים ופיגור גם בילידים ועלולים להוביל למוות.
*קיים זיהום חמור של מקורות מים על ידי שפכים ממפעלי אופנה. בהקשר זה התעשיה הכי מזהמת היא תעשיית העור. בהודו הנושא משפיע על מי שתיה, מקלחת וסביבה של מאות מליוני ילדים, משפיע גם על איכות מזון וחקלאות באזור התעשיה, עלול להוביל למחלות קשות לעור, לכבד, סרטן ועוד ואף למוות.
*רובם המכריע של הבגדים שלנו לא נבדק ואושר בריאותית. אנחנו אולי רוצים לחשוב שאם כיבסנו את הבגד, אין רלוונטיות לתהליך שעבר הבד, לחומרים בהם רוסס, נצבע, הוטבל וכדומה אבל האמת היא שהרבה מהחומרים האלו נספגים דרך העור ואינם בריאים לא רק לסביבה ולעובדים שייצרו אותם, אלא גם לנו, מי שלובשים אותם.

מבחינה חברתית:
*עד 1950 לרוב בגדים יוצרו במדינות בהם נמכרו, מאז יותר מתשעים וחמישה אחוזים מהייצור הועבר למדינות מתפתחות ולרוב מיוצר בתנאי העסקה ירודים.
*התחרות הקפיטליסטית להרוויח כמה שיותר דוחקת רבים מהעובדים בתעשיה זו להרוויח כמה שפחות ולעבוד בתנאים קשים ולא הגיוניים בטיחותית ואישית. ועכשיו בפירוט, בעוד התעשייה נותנת רווחים גבוהים למעט אנשים, התחרות להורדת מחירים המתמדת היא על חשבון העובדים ה״פשוטים״ – דוחקת אותם להסכים למחירים ותנאים יותר ויותר נמוכים וקשים אם הם רוצים לקבל עבודה מתאגידים. מהלך זה מוביל לכך שכדי לחסוך עליות עובדים נאלצים לעבוד גם במפעלים קורסים ומסוכנים, לעבוד שעות ארוכות (לפעמים גם 16 שעות ביום בעמידה כמעט ללא הפסקה) ומהלכים אלו גורמים לפגיעות נפשיות ובריאותיות כולל בחיי אדם; למשל, הרג בבנגלדש של אלפי אנשים מקריסות ושריפות במפעלים מסוכנים, בעיות נשימה מהכימיקלים במפעל שמגיעים מהבדים ועוד. ואם לנקוב קצת בסכומים שעלו על הדרך, אז מעבר לתנאים הפיזיים שהזכרתי, אנשים נדחקים להרוויח בתעשיה פחות משני דולרים ליום ובמקומות אחרים עשרה דולרים בחודש בלי ברירה אמיתית.
*יש דיווחים לפיהם נסיון להקים איגודי עובדים בהודו ובמגוון מדינות לשיפור תנאי העובדים נתקלו באלימות מכוונת כדי לשבור התנגדויות. בקמבודיה הפגנות בנושא שכר מינימום בתעשיית האופנה הגיעו להרג ואלימות משטרתית כדי לכפות ולשבור את רוח העובדים.
*מקורות רבים מקשרים את הבעיות בתעשיית האופנה לבעיה נוספת, שאני לא בקיאה בה אז אולי לא מדייקת את הסיפור בשלמותו אבל נראה לי ששווה להזכיר – רובה המכריע של הכותנה כיום מהונדס גנטית על ידי מונסנטו, תאגיד מונופוליסטי ששולט בזרעים וקשור גם לתעשיות חומרי ההדברה. מחיר זרע אצלם הוא כ- 17 אלף אחוזים יותר יקר מזרע רגיל ודורש יותר ריסוס. מהלך זה מכניס חקלאים לחובות וגורם להרבה התאבדויות. סטטיסטית מדובר על כך שבכל ארבעים דקות מתאבד חקלאי בהודו. בכמה עשרות השנים האחרונות יש יותר ממאתים חמישים אלף התאבדויות מדווחות של חקלאים. מדובר בהתאבדות המדווחת הגדולה ביותר בהסטוריה.

באופן כללי:
*כיום מייצרים לפעמים גם 52 עונות בשנה כדי שנקנה יותר ופעמים רבות מה שלא נקנה בעונה מושמד במכוון.
*רוב האנשים קונים הרבה יותר בגדים מבעבר אבל לא לובשים 70% מהבגדים בארון שלהם.
*לפי מחקרים מסוימים (זה גם הגיוני) כשערכים מטריאליסטים כמו עידוד לקניות והתרכזות בחיצוניות ותדמית עולים, האושר דווקא יורד, יש יותר דכאון וחוסר בטחון בדימוי עצמי וגופני ונחווית אכזבה ממצג השווא שמוכר כאילו הצרכים שלנו יתמלאו מהצריכה או מהשינוי החיצוני.
*תעשיית האופנה ומחירה קשורה גם לאיך אנשים לא מבינים שהם נהיים יותר עניים – יש ניחום חברתית באפשרות לקנות דברים קטנים בזול גם אם אין לנו כסף. למשל, בעבר בהכללה, היו להורינו מעט בגדים, הם יכלו להרשות לעצמם והרגישו צורך במספר פריטים בודדים בשנה נניח בעוד אנחנו יכולים לקנות המון. כך אנו מרגישים כאילו אנחנו עשירים מבחינת כמויות הדברים שלנו ושמים פחות לב שבעצם הדברים החשובים באמת הופכים משמעותית יותר יקרים ופחות נגישים (למשל דיור).
*הצרכן הממוצע חושב על מוצר המוגמר ונראה לנו לא משמעותי לקנות בזול ולזרוק בקלות אבל בהתחשב בכל המידע זה, מה המחיר האמיתי של בגדים ומי משלם אותו בריאותית, חברתית וסביבתית? ברור שאחרים והסביבה סובלים מאד מהתעשייה הזאת כפי שהיא מתנהלת כיום אבל בהסתכלות רחבה ועמוקה יותר, קשה להתעלם מזה שאת המחיר הבריאותי, החברתי והסביבתי משלמים גם אנחנו.

________________________________________________________________________________________________

מסקנה שלי: לקנות פחות, ואם חייבים רק מה שמיוצר בסביבתנו הקרובה ככל הניתן ואם אפשר מיד שניה.

עוד מסקנה בעקבות המחסור החמור במים מתוקים בישראל ובעקבות ההתחממות הגלובאלית: אנחנו מדינה שמשקה במי ביוב את הגידולים החקלאיים שלה אבל מדיחה במי שתיה טהורים ויקרים מפז את הפיפי בשירותים! כל אחד בביתו ועם עצמו יכול לעשות משהו גם אם קטן. למשל, להפסיק להוריד מי שתיה יקרים בשירותים על כל פיפי! אפשר לסבול את הריח (לסגור את מכסה האסלה), ואחת ל- 4 פעמים להדיח חצי מיכל. וואו כמה מי שתיה חוסכים ככה. אצלנו ממלאים דליים במים שמגיעים קרים עד להגעת המים החמים לצרכי מקלחת ואיתם מדיחים את השירותים. עוד אפשרות למתקדמים: לפרק את הסיפון מתחת לכיור שבאמבטיה ולשים שם דלי. במי שטיפת הידיים ניתן להדיח את השירותים כמה פעמים שרוצים.

את המסקנה הזאת שלחתי לליהי לפיד לפני כמה שנים (יותר מעשר, לדעתי) והיא פירסמה אותה בעילום שם ב"ידיעות נתניה" ובשאר מקומוני הרשת. קיבלה על זה יותר תגובות מכל דבר שאי פעם פרסמה עד אז. היו תגובות נסערות כמו "שהמדינה תדאג למים זה לא מענייני" והיו תגובות של לקיחת אחריות מצד האזרחים. לדעתי, זה בידיים שלנו אם מפלס הכינרת ידרדר לקו השחור.

 למי שעוד לא התעורר להבין שאנו על סף אסון אקולוגי שיראה סרטון קצר.

מה היה לנו ב-2017?

אז מה היה לנו השנה בסביבה? שריפות ענק, זיהום אוויר, קרחונים שנשברים, דגים שמתכווצים, שפל היסטורי בכנרת, חומרי הדברה במזון, מיקרו-פלסטיק בים, סופות טרופיות מטורפות ודונלד טראמפ אחד (ותתפלאו, היו גם חדשות טובות). אם תצפו ב-2017 רק בסיכום שנה אחד זה הסיכום בשבילכם! לכל סיפורי הסביבה של זווית היכנסו לאתר: http://www.zavit.org.il/להתראות ב-2018…

פורסם על ידי ‏האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה‏ ב- יום חמישי, 28 בדצמבר 2017

 

לסיום, הנה סרטון בהשתתפותי . נושא השמירה על איכות הסביבה לצד תמיכה חברתית נפל בעריכה- פרטים במידע על הסרטון ביו טיוב.

 

 

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שלח

 

ריפוי ואורח חיים בריא

מה מותר לאכול לרוב מטופלי

הלחמים שמרשה לחולי צליאק ולמי שזמנית אסור להם גלוטן הם רק 4 סוגי לחמים: "לחם כוסמת ירוקה" של "אנשי הלחם" מקיבוץ מורן, לחם כוסמת ירוקה

קראו עוד »
טיפים

טיול גלילי בחורף

בחורף תשפ"ד נסענו לטיול חנוכה בן שלושה ימים  11-13.12.2023 בגליל. לנו ביבנאל. כל הדרך מנתניה לגליל נראתה כמו לקוחה מאגדות האחים גרים- מרחבים ירוקים אינסופיים. במפתיע

קראו עוד »
טור גוף-נפש

ריח רע בפה

באשת הפה- האליטוסיס (Halitosis) – שם מזעזע לבעיה רפואית מוכרת כל כך לריח פה בלתי נסבל. חברות המייצרות מוצרי הגיינה לפה, שלרוב כלל אינם בריאים לגופנו,

קראו עוד »