בלוטת התריס – המגיפה השקטה

ראיון עם סיגי גולן-נחמני

סיגי גולן-נחמני מרפאה אנשים מתוך הבנה שהגוף הוא ראי לנפש האדם – מראה מה עליה לתקן.
היא מטפלת באמצעות הסבר למה חלו ומה יש לתקן ברמה הנפשית כדי שיתרפאו ובעזרת ביו-אנרגיה.
בנוסף, היא מרצה לפסיכולוגיה מזה 16 שנים בעיקר עבור צה"ל ובתי"ס, נשואה ומגדלת שתי ילדות מקסימות.

מה מרגישים בטיפול?
חלק מרגישים התחממות. חלק מדווחים על זרם חשמלי (במיוחד אחרי אירוע מוחי). בודדים לא מרגישים דבר אבל נרפאים. חלק אומרים: "את שמה לב שאת עושה לי סדר מחדש בבטן?". כמובן, כל הטיפולים נעשים בלבוש מלא. האנרגיה שיוצאת מכפות ידי אינה נעצרת ע"י בגדים, לכן אין צורך להוריד שום בגד.
מבטיחה ריפוי לכולם?
בשום אופן לא. זו שאלה מצחיקה (צוחקת…). בימינו, לצערי, אנשים מחפשים ריפוי ניסי ותרופת קסם בלי שום מאמץ מצידם. הריפוי המלא תלוי בהבנה למה גופנו יצר מחלה, ובשמירה על הנחיות התזונה שנתתי.
איך את מאבחנת?
מבט על הציפורניים חושף על המטופל הרבה דברים ברמה הפיזית והנפשית. הסתכלות לכמה שניות מספיקה לי לקבוע: "אתה לא ישן טוב בלילה כבר כמה שנים!". מבט על הלשון ועל העיניים משלים את התמונה שמראות הציפורניים.
קרה שגילית מחלות שמטופלים מסתירים או שוכחים לדווח עליהן?
קודם כל, יש מטופלים שאינם יכולים לדבר. הציפורניים שלהם ותחושת היד שלי מגלות היכן הבעיה. היה מקרה של ילדה עם פגיעת ראש קשה מורדמת ומונשמת, שגיליתי בטיפול השני שנפגעו לה עוד יותר הריאות לעומת מצבה בטיפול הראשון. שאלתי את האם: "מה קרה לאחרונה בריאות?", היא נזכרה שבהכנסה של צינורית מסוימת הצוות הרפואי פגע קצת בריאות. הפגיעה היתה משמעותית יותר ממה שתארו לה, אבל תוקנה בטיפול אחד. בעקבותיו אמרתי לאמא שהילדה תתחיל להשתעל חזק, ושלא תיבהל מזה, כי זה סימן טוב מאד לשיפור גדול בנשימה. כצפוי, הילדה השתעלה חזק למשך כמה ימים, ואז נגמלה ממכונת ההנשמה ונשמה בכוחות עצמה.
יש מטופלים שמדברים באריכות על אירועים קשים בחייהם, ושוכחים לספר על מחלות או על שברים בעצמות במיוחד אם קרו בילדותם. אבל כשאני מניחה ידיים על מקום הפגיעה אני מרגישה את זה ונוזפת: "לא יכולת להגיד קודם שנשברה שם צלע?". שיהיו בריאים.
איך גילית שיש לך יכולת לרפא עם כפות הידיים?
מזה שנים יעצתי איך להתרפא בכוח השכל בלבד – מה יש לתקן ברמה הנפשית כדי שמחלה תעבור. כמו כן, יעצתי למשפחות וליחידים בנושאי זוגיות והורות. אמנם למדתי תואר שני בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת בר-אילן, אך אינני פסיכולוגית קלינית. לכן אין מדובר בטיפול פסיכולוגי אלא ביעוץ ממוקד ליציאה ממחלה או לשיפור היחסים במשפחה.
לפני שנתיים ביקרתי קרובת משפחה חולה בדלקת בבלוטת התריס. שוחחנו על מחלתה ועל מקורותיה האפשריים. אחר כך, מתוך הבנה ש"אין מה להפסיד", שמתי את ידי על צוארה: "נעשה לך משהו כמו הילינג ורייקי, מתנצלת שידי קרות". היא חשה התחממות בבלוטת התריס. בבוקר סיפרה שישנה לראשונה מצוין מזה זמן רב וללא כדור שינה, יש לה כוח לעשות דברים בבית, ומצב רוחה השתפר מאד. בתחילה צחקתי ביני לבין עצמי ש"הכל פסיכולוגי", ואיזה צירוף מקרים משעשע קרה פה. ניסיתי "לשים ידיים" על עוד קרובי משפחה חולים, כולל כאלה שממש לא מאמינים בכוחות ריפוי טבעיים, והם נרפאו. יום אחד, הגיעה צעירה שאובחנה אצלה התחלת דלקת בבלוטת התריס. אחרי הטיפול חשה שנרפאה, והתחננה לרופאת משפחה שתתן הפניה לבדיקת דם, כדי לראות אם המחלה עברה. הרופאה אמרה שאין סיכוי שבתוך שבוע נרפאים, אך נתנה הפניה. בבדיקה הסתבר שהמחלה עברה.
הבנתי שסוג מסוים של אנרגיה עובר דרכי – אני צינור להעברת אנרגיית הריפוי של היקום. למי שמאמין בבורא עולם אני אומרת בצורה מפורשת- זו אנרגיית האהבה הטהורה של הקב"ה לברואיו. היא מרפאה אפילו דברים שהרפואה הקונבנציונלית התייאשה מהם. גידולים סרטניים, אבנים במרה, דורבן בכף הרגל ועוד הרבה מחלות קשות ניתן לרפא כליל – כמעט מיד או בתוך יום הכאב נעלם, ובצילום או במיפוי לפני ניתוח אין זכר לליקוי באיבר.
האמת, זה נשמע דמיוני לרפא מחלות כאלו ללא ניתוח וללא כאבים.
כן, גם בעיני זה היה משונה בתחילת הדרך. התפלאתי מאד כשאנשים אמרו שטיפול שלי ריפא אותם לגמרי. אבל שיניתי גישה – מה שהיה בעבר דמיון היום הוא מציאות. מי זוכר שפעם לשלוח תמונה בפקס היה רעיון דמיוני? היום זה כבר רעיון מיושן. באותו אופן, רפואה אלטרנטיבית היתה פעם נחלת אנשים שנתפסו כהזויים. היום יש מרפאה אלטרנטיבית לכל קופת חולים, ויש גם מרפאות אלטרנטיביות בתוך בתי החולים.
תוכלי להרחיב על מחלה אחת שאת רואה הרבה בקליניקה?
מגיפה חדשה באה לעולם – ליקויי בלוטת התריס. היא תוקפת בעיקר נשים בשנות השלושים והארבעים לחייהן, אם כי טיפלתי גם בגברים ואפילו בתינוקות עם המחלה. חלק מקבלים אותה בצורה קשה כולל חום גבוה והפרעה בקצב הלב. חלק מקבלים אותה בצורה קלה ודי סמויה, ואז היא נמשכת אפילו שנים. הבלוטה קובעת את הקצב של חילוף החומרים בגוף, של מצבי השינה והעירות והמחזור החודשי, אחראית על משק הסידן בגוף ועוד. לעיתים הליקוי מתבטא ביתר פעילות (קצב חילוף חומרים מהיר מדי) ולעיתים בתת-פעילות של הבלוטה (קצב חילוף חומרים איטי מדי כולל השמנה).
לכל מטפל יש סיבות והשערות משלו לבעיה (חשיפת יתר לקרני רנטגן, וירוס, גידול בבלוטה, מחסור ביוד וכו'). הסיבות הפיזיות העיקריות שאני מציעה לבעיה: (1) עובש בבית או בסביבת העבודה, (2) חשיפה לקרינה כמו שימוש רב בסלולרי או מגורים בסמוך לאנטנה קורנת, ו- (3) רגישות לחיטה.
סיבות נפשיות (הנפשי והפיזי כרוכים זה בזה ולכן מופיעים ביחד): (1) יתר פעילות משמעו: מתי יגיע תורי? מתי אני אזכה להגשים את עצמי? תת-פעילות משמעו: הרמתי ידיים – לעולם לא אגשים את עצמי. (2) סותמים לי את הפה ולא נותנים לי להתבטא, או שאני סותמת את פי ושותקת, למשל, למען שלום בית. (3) חוסר יכולת להתרגש) ולחזור לשיגרה אחרי התפעמות בתוך זמן סביר. (4) בגימטריה "וְאַתְּ עָלִית עַל-כֻּלָּנָה" (מתוך השיר "אשת חיל" משלי ל"א ,31-10) שווה ל"בלוטת התריס". כלומר מחלה של פרפקציוניסטיות (שואפות לשלמות). הכל חייב להיות מושלם, גם אם תשני רק שעתיים בלילה לשם כך? הליקוי בבלוטה הוא רמז עבה להוריד הילוך ולהפחית לחץ ועומס בחיים. החולה יכולה לבחור מה שמתאים לה- סיבה אחת או כמה סיבות יחדיו.
תוכלי לתת לנו תאור מקרה אופייני של בלוטת התריס?
בחפץ לב. רקפת (שם בדוי) בת 35, נשואה, אם לארבעה, הקטן שבהם בן שלוש. כעת אינה עובדת. לאחרונה, ירדה בצורה חדה במשקל, ללא דיאטה, ומכרים העירו לה שרזתה… יותר מדי. מעל ל- 3 חודשים רקפת סבלה מחולשה ומיציאות מרובות במהלך היום. ציפורני ידיה ורגליה כמעט ולא גדלו ונטו להשבר בקלות. בנוסף, שיערה השחור החל להאפיר ולנשור בקצב מהיר, המחזור החודשי התקצר כלומר הקדים תמיד בכמה ימים, וכמו לא די בכך, הפרעה בשינה גרמה לה לישון מעט מדי. ליבה דפק מהר וחזק מדי בצורה פתאומית כמה פעמים במהלך היום. "אינני עצלנית, אבל אני רואה את הכלים בכיור, ולא מסוגלת לרחוץ אותם", אמרה לי בטלפון. משהו בנימת קולה היה נשמע לי קולני ועצבני מדי. "יש בעיה בבלוטת התריס"? שאלתי, אך היא ענתה: "לא. בדיקות הדם שלי מצוינות".
רופא המשפחה כלל לא התייחס לשלל הבעיות של רקפת והציע רק כדור שינה. רקפת הרגישה, שאינו רואה אותה בכלל, אלא רק את בדיקות הדם. אחרי ביקורים יקרים אצל רופאים מומחים, החלה לחשוב שאולי היא חולת נפש, ופשוט צריכה לקחת כדור פסיכיאטרי, כמו שהמליץ לה אנדוקרינולוג מבי"ח במרכז הארץ. "זה יעזור לך גם לישון בלילה", הסכים גם פרופסור פנימאי מפורסם. רקפת ניסתה למחות על כך, שכן אינה סובלת ממחשבות דכאוניות או שליליות. ועם זאת, היאוש היה קרוב מאי פעם – גופה נכנס לקצב מסחרר ומתיש, אך סיבלה בלתי נראה.
ואיך טיפלת בה?
די במבט אחד על רקפת כדי לאבחן את מחלתה. רופא עיניים מיומן היה מזהה אותה בקלות. עין פקוחה מדי לרווחה – לרוב משמעה יתר פעילות בבלוטת התריס עקב דלקת אוטואימונית (מערכת החיסון שלנו תוקפת את הבלוטה). כמו פאזל של אלף חלקים הכל הפך למובן. הסברתי לה, שלפעמים רמות ההורמונים של הבלוטה בדם תקינות, אך לו בדקו רמת נוגדני בלוטת התריס היו מגלים את המחלה. במהלך הטיפול רקפת חשה שהבלוטה "מתחממת מבפנים ומשהו זז שם". כעבור רבע שעה ההתחממות נפסקה, ואמרתי לה שהבעיה תוקנה. עודדתי את רקפת ללמוד מקצוע שתמיד רצתה, ולהתחיל להגשים את עצמה, במקום לשאול "מתי אני?". היא התבקשה להימנע לגמרי מאכילת חיטה, לנקות עובש סביב נזילה בביתה ולאוורר שם בשעות היום, לצמצם לדקות ספורות שימוש יומי בסלולרי, לשתות תה מרגיע כמו בבונג/קמומיל לפני השינה, וכן ליטול תוספי מזון שמגבירים את ספיגת הסידן.
בבוקר התקשרה אלי לספר שסוף סוף ישנה שמונה שעות רצופות ושנראה לה שהבריאה.

הכל קשור
יעוץ גוף-נפש ותזונה
לחיי בריאות ושמחה
טלפון: 077-9343474
[email protected]
בקרו באתר: https://www.sigi.co.il

 

תגובה אחת

  1. ישנה סיבה נוספת, חמישית במספר, לליקוי בבלוטת התריס: חוסר יכולת להתפעם ולחזור מהתפעמות בזמן סביר. כלומר קשה להירגע זמן קצר וסביר אחרי התרגשות. תודה לעמיתי צפריר שיפרון שהאיר את עיני.

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שלח

 

טור גוף-נפש

כיבים (אפתות) בפה

כיב (Aphtha) הוא פצע לבן כואב מאד בחלל הפה, שמקשה על אכילה, שתיה ודיבור. לרוב קוטרו עד 1 ס"מ, והוא נעלם 10-7  ימים מיום הופעתו.

קראו עוד »