1. עושים לעצמנו אמא קטנה בתוכנו. מטרת האמא היא להרגיע ולחבוש את הפצעים שלנו ותמיד תמיד לסלוח. לאהוב אותנו בלי גבול ובלי תנאים. מתוך מילות השיר ששר אריק איינשטיין “אמא אדמה” (מילים יענקל’ה רוטבליט, לחן מיקי גבריאלוב) : “היא תגיד אתה עייף מן המסע. אל תפחד אני חובשת את פצעיך…היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת, תחבק אותי אליה בנשימה חמה אמא אדמה”. זה הזמן לדעת לדאוג לעצמי, לטפל בעצמי כשיש חולשה או חולי, ולתעדף את עצמי ( קודם אני!), לבשל לעצמי מה שרק אני אוהב/ת. ללמוד לאהוב את עצמי ולהעריך את עצמי ככה כמו שאני. אנשים שגדלו בלי אמא או עם דמות אם בעייתית (אמא מזניחה או מתעללת או בלתי מתפקדת בעיני הילד) – קשה להם לסלוח לעצמם. במקרה כזה אפשר לאמץ דמות אם אלטרנטיבית כגון סבתא, דודה, או אפילו האמא היפה, התומכת והמושלמת בסדרה המופלאה ששודרה בטלויזיה בילדותי “בית קטן בערבה”. הקושי לסלוח לעצמנו מוביל, לדעתי, בהכרח לפרפקציוניזם. שאיפה לשלמות היא נגזרת של דמות אם נוקשה שלא סולחת על פגמים ועל שגיאות. כמו ששר הזמר פרינס בשירו “כשהיונים הומות” – “אולי את כמו אימי, היא לעולם אינה מרוצה”. אגב, יש קשר חזק בין פרפקציוניזם לבין ליקויי בלוטת התריס.
2. סולחים לעצמנו. מדמיינים שאנחנו בן אדם זר. לאדם זר היינו סולחים על אותו העניין. הגיע הזמן לסלוח לעצמנו! שננו: “אני האמא/אבא הכי טוב/ה לילדי”. “אני הרעיה המושלמת והמשלימה לבעלי”. “אני הבעל המושלם והמשלים לאשתי”.
3. לזכור תמיד- הנשמה שלי היא חלק אלוק ממעל. כמו שאלוקים סולח גם אנחנו יכולים. שימו לב איך אלוקים עוזר לקין אחרי שרצח את הבל אחיו ולא הורג אותו. נכון, הכי קשה זה לסלוח לעצמנו.
4. זה כבר קרה? אז תגיד שזה מה’. לפני שקרה- אתה מחליט מה יקרה.
ברמה הפיזית אשמה פוגעת קודם כל בשלפוחית השתן.
אם לא נפטרים מהאשמה יש בעיות קשות ליזום דברים. היוזמה נפגעת כי בעבר, למשל בילדות, כל יוזמה היתה מלווה בתחושה שאני כילד הורס את העולם וגורם נזק להורי ולסובבים אותי.
עוד תוצאה של אשמה היא חרדה. שיקרה לי משהו רע כעונש על היותי אשם/חוטא. זהירות! מחשבה בוראת מציאות! מי שמרגיש שמגיע לו עונש עלול למצוא את עצמו חוטף עונש, לדוגמה, תאונת דרכים בה הרכב נהרס כליל, דו”ח חניה, נפילה ברחוב וכן הלאה.
בהצלחה!
