טיול גליל עליון

אחד המשפטים המרגשים ביותר שיש בספר בראשית (פרשת “לך לך”): “ויעבור אברם בארץ”. פירש רש”י: “נכנס לתוכה”. לא סתם חלף ועבר לו, אלא הבין את מהותה הפנימית והתחבר אליה (שלפתי מזיכרון שריגש אותי בהיותי תלמידת תיכון בבר-אילן נתניה). יש מי שרואה באתרי הטבע אבנים ומים, ואני רואה הרבה הרבה מעבר לזה. קסם בל יתואר, קדושה (מילה גסה כמעט), אהבה, תחושה שהלב מתרחב ועומד לצאת החוצה, אושר ללא גבול. יש לי דמעות התרגשות בעיניים בכל פעם שרואה את הדן זורם בקיבוץ דפנה, את בקעת בית נטופה בין הערביים או את מכתש רמון. בקיצור, מי שמתעלה מעל לחומר יראה הרבה יותר. יבין את משמעות הישיבה פה. אגב, מעולם לא יצאתי מגבולות הארץ. בעיקרון. גם כשהוצע לי לפני כמה שנים, במסגרת עבודתי עם ענף מקא”ם, לטוס לשבוע לארה”ב על חשבון צה”ל… סירבתי בנימוס.

בפרשת “וזאת הברכה” משה רבנו רואה את הארץ ואליה לא בא. עצוב. אבל בטח התגלגל לפה והסתובב הרבה בארץ. יש אומרים כרבי שמעון בר יוחאי. לשמחתי, אני זוכה לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה גם בזכות עבודתי עם צה”ל, וזוכה להכיר חורים נידחים בבקעה, בהר ובמדבר. בטיול משפחתי נינוח (לא מסלול של 6 שעות למיטיבי לכת) בגליל העליון שעשינו לא מזמן (5 ימים) הספקתי דברים רבים שמזמן רציתי לראות. מיותר לציין שרוב הבילויים חינם או ממש ממש זולים. להלן פירוט חלקי. למי שממהר הנה סיכום הטיול מפי בתי הגדולה: “אכלנו דגים (הכי חשוב במשפחתנו זה האוכל!), האכלנו דגים ונאכלנו ע”י דגים“.

  1. יום א’: יער הקופים יודפת. קסם אמיתי. יש בצמוד ליער המון בתי עסק קטנים וחמודים. נהנינו מכל מה שראינו, וגם קנינו בגדי יד שניה באחת החנויות. משם נסענו לאנדרטת אסון המסוקים המרשימה. התאנים טרם הבשילו  (סוף אוגוסט).
  2. יום ב’: שמורת תל דן. גן עדן עלי אדמות. אפשר לטייל בה גם במזג אויר חם. כדאי להצטלם בתוך ה”עץ של פו הדב”.
    האזינו לפכפוך החרישי של המעין הנעלם במעיינות הדן:

    מוזיאון השוקולד של שולמן בקיבוץ דפנה. איש יקר השולמן הזה. תפסו אותו לשיחה של 4 דקות ולא תתחרטו. כמה חכמת חיים והארת פנים יש בבן אדם אחד. תקבלו קואוצ’ינג על רגל אחת בחינם. משם הלכנו כמה מטרים מערבה וטבלנו רגליים ביובל של הדן העובר בקיבוץ דפנה. אח”כ גילינו חנות נעליים ובגדים שווים במרחק הליכה מהמוזיאון של שולמן. בגדים מאד מיוחדים בזול מתוצרת ישראל! מצווה להעדיף קניה מתוצרת הארץ!

  3. יום ג’: בית אוסישקין השווה ביותר! תערוכת פוחלצים ועתיקות מרשימה. מרכז מבקרים פורל הדן. גילינו שם דג פורל מעושן שמכיל רק מעט מלח וזהו. בדקנו אם יש בו שמרים ועובשים ומסתבר שנקי מהם! סופסוף מותר לנו דג כזה מעושן! ממש קרוב יש ‘גלריה קטנה לתכשיטים’ של אומנית מקסימה וייחודית ולה מדרגות קטנות לתעלה של הדן. המים כה קרים שקשה להשאיר רגליים במים יותר מחצי דקה ביום חם מאד. ביקרנו גם במוזיאון האדם הקדמון השווה והמרתק בקיבוץ מעין ברוך. קיבלנו הסבר והדרכה VIP למרות שהיינו רק משפחה אחת. ילדות שכבר ראו כמעט כל מוזיאון בארץ וקשה לחדש להן נהנו מכל רגע. קפצנו משם לטבילה בנחל שניר צמוד לקייקי כפר בלום במושב בית הלל. התגעגענו לקיבוץ דפנה, אז שבנו לשולמן לקנות עוד שוקולד מריר מסוגים שונים. קפצנו לנחל הדן הזורם בקיבוץ ונהננו לגלות שיש במים דגים קטנים שנושכים אותנו בביסים קטנטנים ומדגדגים. קיבלנו ספא דגים חינם אין כסף!
  4. יום ד’: מצודת נימרוד. נוף משגע ומצודה בעלת מבנה מיוחד. בריכת רם. יופי של רימונים גדלים סביבה. קטיף עצמי של תפוחי חרמון מדרוזי חביב ומכניס אורחים. 4 ש”ח לקילו (יומיים אח”כ עלו 14 ש”ח לק”ג בשוק נתניה). בשוק הקטן של עמק היעפורי קנינו דבש אמיתי והפתעות נוספות מדרוזיות חביבות שסירבו להצטלם (אין לי מושג למה). משם נסענו לקיבוץ הגושרים– מסלול חביב חינם לאורך הבניאס העובר בקיבוץ ליד המלון.
  5. יום ה’: פינת הזוחלים של אלי מקיבוץ שדה נחמיה. חוויה בלתי נשכחת! ילדות שראו הכל ונגעו בכל זוחל לא ארסי אפשרי נהנו מאד. יש לו כמעט גן בוטני שלם בגינה קטנה של ביתו. לא לפספס אם אתם באזור! משם נסענו לשביל טיילת עמי וראינו מפל נמוך ורחב של הבניאס (מחנים את הרכב והולכים שמאלה 5 דקות עד למפלון. בדרך אוכלים פטל מהשיחים). משם נסענו לאזוה”ת דלתון ושם קנינו סבונים משמן זית מתוצרת ‘סבון מיכל’– אין כמו סבון ושמפו בניחוח הגינה האנגלית! קנינו לחם כוסמין מחמצת מ‘פתפותים’, אכלנו מעט גלידת עיזים ב‘משק אדיר’, קנינו יין שווה מ‘יקב דלתון’ עבור ר”ה וסוכות. נסענו ליער בירייה. קטיף מאכזב של סוף עונת הצלפים (מרפאת עם צלפים כבושים תקלות כיס מרה כולל תקלות חמורות מאד). להבא צריך להגיע כבר באמצע או בסוף יולי (בתחילת יולי יש בקושי פרחים) ולא בסוף אוגוסט, אם רוצה לשוב עם 4 ק”ג כמו תמיד, ועם ידיים פצועות וחתכים עמוקים מקוצי הצלף, כי ככה אני רגילה.

סה”כ 700 ק”מ כולל התברברויות שונות ברמה”ג עקב התעקשות לא להפעיל ווייז בנייד (קרינה) במיכל דלק אחד בלבד! תודה לניסן אקו מיקרה. אכן חסכונית אך לא סוחבת בעליה בחדה מעמק הבוטנה ביער בירייה בחזרה לשביל הנופי (כבה מנוע וצריך לרוקן אנשים מהאוטו… לא נעים). צאו לטייל בארץ. מאחלת לכם ליהנות לפחות כמוני.

צילום תמונות: משפחת נחמני. בתמונה הראשית השער הכנעני (שער אברהם) בתל דן:  עד לכאן הגיע אברהם אבינו (בראשית י”ד, 14): “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן”. זוהי הקשת העומדת על תילה העתיקה ביותר בעולם. בתקופת אברהם לא קראו לעיר דן אלא ליש. כששבט דן כבש את העיר קרא לה בשם דן בן יעקב אבי השבט.

הפוסט הבא
הפוסט הקודם

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שלח