לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. קיבלנו ורדים בלתי מרוססים ממכר צדיק ואהוב בפרדס חנה, ועל הוורדים חלה קדושת שביעית (תשע"ה, שנת שמיטה). ריחם היה משכר ונישא למרחקים. זה היה בחנוכה תשע"ה, והחלטנו ש"נעשה נס לשושנים", ובקיצור לאכול אותם בצורה של עלי ורדים מסוכרים. אלא מה, אין מתכון באינטרנט! אילתרנו והמצאנו משלנו, למרות שאיננו סבתא מרוקאית או רומניה או פולניה בת 80. העלים שינו את צבעם מוורוד אדום לסגול עמוק. בקצה נייר האפיה שמנו עלי כותרת, שטרם נטבלו בסירופ הסוכר, וצילמנו לשם השוואת הצבע לפני ואחרי. אחרי כמה ימים הגיעו עוד כמה, והכנו עוד עלים מסוכרים, וגם המצאנו מתכון לריבת ורדים, שבטעות כולם קוראים לה ריבת שושנים. עלי הורדים המסוכרים הוכנסו למקרר לייבוש נוסף ולהתקשות, מתוך כוונה שישמשו לקישוט של קינוחים ועוגות. ואולם, כעבור מס' ימים נעלמו כמעט כולם ונותרו רק בודדים. התעלומה נפתרה מיד כי יש ילדים בבית, ואצבעותיהם הקטנטנות דביקות למדי. בתמונה השישית ניתן לזהות כפות רגליים קטנות של מי שמלקקת נטיפות מסירופ הסוכר שהלך והתמצק והפך לסוכריות טופי יפות וענבריות. במהלך הבישול הסירופ הפך לסמיך ולכהה יותר עד לצבע חום קרמל.
הרוצה את המתכון יציע לי חברות בפייסבוק וישלח אלי דוא"ל. בינתיים- תהנו מהתמונות. ריבה זו מסייעת לתיקון מעטפת הלב המסמלת אמון בבני אדם.
