טיול גליל תחתון בקיץ

הקיץ הוא העונה האידיאלית לטיולי מים. ב- 22.6.2021 יצאנו לטיול של 3 ימים בגליל התחתון. פתחנו בשכשוך בנחל קיני. משם לתל מגידו המקסים והמרתק. הכי כיף היה במפעל המים הקריר והתת קרקעי המופיע בתמונה. בתמונה הראשית בפוסט- הנוף הנשקף מתל מגידו מצד צפון.

לכל אורך הדרך בטיול, כלומר במשך 3 ימים, ראינו צלפים פורחים. לא יכולנו להתעלם מניצני הצלפים,  ואספנו כמה שיותר מהם במצב טרם פריחה. בסוף הטיול הכנו מהם ריבה משגעת- ריבת אביונות– שעוזרת לתיקון מחלות כיס מרה ודרכי מרה. בדרך כלל כובשת ענבות של צלפים לחמוצים שווים שמרפאים מרה ודרכי מרה, אבל הפעם החלטתי ללכת על גירסה מתוקה בבחינת הפוך על הפוך. היא עדיין קצת מרירה בכוונה, כי לא השריתי לכמה ימים את ניצני הצלף במים. ממה שראיתי עד כה, הריבה סייעה מאד לריפוי בעיות מרה.

נסענו לאכול במסעדה "האחוזה" השווה אך היקרה בעפולה (רחוב החשמל 1). יש המון סלטים טריים וטעימים וכולם (למעט סלט הפסטה) ללא גלוטן. מימין למסעדה יש חנות קסומה למוצרי קונדיטוריה –  "רותם עוגות חלום" – שווה לבקר בה.

למחרת ביקרנו בנחל גחר, באנדרטת חללי הקיבוצים שם יש תצפית יפה על האזור, ובנחל השופט. ארוחת צהרים אכלנו ב"סמוראיו סושי בר" ברחוב הנשיא ויצמן 25, עפולה. בערב לפני שהחשיך נסענו לנחל הזורם סביב מדרך עוז, ומשם לתל שמשקיף על כל האזור בשקיעה. היה כיף! תודה לאלה מטמון גרשוני חברתי המדהימה ממדרך עוז ולמשפחתה המופלאה על הטיול המשגע! אלה טיילה איתנו כמעט כל היום בג'פ ובקלאב קאר!

ביום השלישי לטיול נסענו לקיבוץ שלוחות. יופי של פינת חי שווה עם ברווזים באגם, טווסים לבנים וצבעוניים, קופים, ארנבונים שמוטי אוזניים שנהנים מליטופים, ועוד הפתעות.

קיבלנו הדרכה אישית ממנחם, מנהל פינת החי, שהאיר בפנס על ביצה במדגרה, ויכולנו לראות לב פועם של אפרוח בתוכה. דיברנו עם מנחם על מיקשת אבטיחים, שראינו בסמוך לפינת החי. היא נקטפה והושארו בה כמה אבטיחים קטנים יחסית. מנחם אמר שמותר לנו לקטוף מה שנשאר במיקשה. אכן קטפנו והבאנו את השלל הביתה. לשמחתנו היו אלה אחלה אבטיחים אדומים מבפנים, מתוקים וטעימים בטעם של פעם ואף עם גרעינים! מקליפות האבטיח הדקיקות ניתן להכין יופי של ריבה מפתיעה שאיש לא יוכל לנחש ממה היא עשויה. הריבה היא סגולה לריפוי סוכרת! כמובן, בכמות מאד מאד קטנה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

משם נסענו למעין עין הנצי"ב בקיבוץ עין הנצי"ב. זהו מעין ציורי כמו הסחנה רק בקטן. המים קרים אבל אחרי שנכנסים תוך דקה מתרגלים. מרחק הליכה מהרכב: דקה.

בדרך חזור עצרנו במקום בטוח לפני צומת מגידו כדי להגשים לי חלום ישן: להצטלם בשדה חמניות. אושר ללא גבול!

צילום תמונות: משפחת נחמני

הפוסט הקודם

כתיבת תגובה

אנחנו לא נשתף את כתובת המייל שלך עם אחרים. שדות חובה מסומנים *

שלח