קבב צמחוני בטעם נפלא של בשר צלוי כולל מרקם של בשר בקר הודות לחלקים המעוצים של הקייל. עבורי 3 קבבים מהווים ארוחה מזינה ומשביעה לזמן רב. המתכון נולד במקרה. לראשונה קניתי קייל ולא ידעתי מה ניתן לעשות איתו. ככה אוחסן במקרר כמה ימים לבושתי. שבת עמדה להכנס בעוד שעתיים, והחלטתי לנסות להכין קבב מהיר. זה הצליח מעל ומעבר למצופה. הראיה היא שנשארו רק חמישה קבבים לשבת, כי נטרפו מיד עם הכנתם. הריח שיגע את בני הבית שהגיעו "רק כדי לטעום". החומרים מאד פשוטים והפריט המיוחד במתכון הוא רק הקייל.
רחלי הורוביץ חברתי מהפייסבוק הכניסה לתנור במקום להשתמש במחבת לסטייקים ויצא לה מעולה- ראו בתמונה התחתונה. נסו גם אתם. וכך היא כותבת לי: "לא הלכתי בדיוק לפי המתכון, שמתי גם בצל וקישואים מגורדים והשתמשתי בקמח חומוס. יצא מעולה!". אתם מוזמנים לשים קמחים איכותיים (למי שלא רגיש לקמח חומוס – זה הקמח המעולה ביותר שיש, לדעתי, מבחינת ערכים תזונתיים) ולהוסיף ירקות צבעוניים כמו גזר וקישוא והקבבים יהפכו לקציצת ירק צבעונית.
לאחרונה, בעקבות סיור ליקוט בשלולית החורף של נתניה, ניסינו את המתכון עם עלים צעירים של חלמית מצויה (חוביזה) שקטפנו במקום קייל, הוספנו בטטה מתוקה בינונית מגוררת וראינו כי טוב.
המצרכים:
5 עד 7 עלי קייל
2 ביצים גדולות
3 כפות קמח ללא גלוטן (אנחנו משתמשים בזה של קונדיטור)
כמעט כפית מלח
3 שיני שום
חופן כוסברה קצוצה
חופן פטרוזיליה קצוצה
חצי כפית כמון טחון (רצוי מזרחי)
מעט מאד שמן (השתמשנו בשמן זרעי ענבים)
קורט פלפל שחור טחון (לא חובה)
הכלים:
סכין
קרש חיתוך
מועך שום
כפית
כף
קערה
מטרפה (לא חובה)
מגבת נייר
כלי להגשת הקבבים לשולחן או צלחות וסכו"ם כמספר הסועדים
אופן ההכנה:
פותחים את הביצים וטורפים אותן בקערה עם קמח, מלח וכמון עד להיעלמות הגושים. מקלפים את שיני השום ומועכים אותן. מוסיפים לבלילה. קוצצים הכי קטן שאפשר את הקייל ואת עשבי התיבול (פטרוזיליה וכוסברה) ומוסיפים לבלילה. מנגבים במגבת נייר עם מעט שמן את החלק העליון של מחבת פסים כבדה מברזל כמו זו של סטייקים. שמים על האש הכי גדולה ואחרי חימום יסודי יוצרים עם כף צורת קציצה עגולה ושטוחה או קבב מאורך ושטוח מהבלילה. הופכים אחרי כדקה של בישול וממשיכים לבשל עוד כדקה או שתיים. כשמשחים משני הצדדים- הקבב מוכן. יש להפוך לפי כיוון הפסים במחבת אחרת הקבב נדבק מאד ועלול להתפרק.
תגובה אחת
סיגי זה נראה מעולה. את אלופה. אני הולכת לנסות