בחול המועד סוכות של שנת תשע"ב (2011) ביקרתי את דודתי שחלתה בדלקת בבלוטת התריס. עקב המצוקה שגרמה לה המחלה, החלטתי שאנסה לרפא אותה בריפוי דמוי הילינג. הצעתי להניח את ידי על בלוטת התריס שלה וכך אעביר לה סוג של אנרגיה מרפאה. הדודה הסכימה. היא שכבה במיטה כששתי כפות ידי על צווארה, והתפללתי לבורא עולם שירפא אותה. התנצלתי בפניה שידי קרות. למרות זאת, הדודה דיווחה על התחממות פנימית בצוואר, והרגישה שמצב בריאותה השתפר. תחושת המחנק בגרון נעלמה ואיתה נעלמו גם קשיי הבליעה. למחרת היא סיפרה שלראשונה מזה זמן רב נרדמה מבלי שנזקקה לכדור שינה. בדיקת דם שעברה כמה ימים אחר כך אישרה שהדלקת נרפאה. הרופא שלה התקשה להאמין, שבתוך שבוע מגילויה הדלקת חלפה. ילדיה של הדודה התקשרו להודות לי על ה"טיפול המהפכני" שהענקתי לאימם. "אין על מה להודות לי, כי לא עשיתי דבר" טענתי, וצחקתי ש"הכל פסיכולוגי" ושאין לי כלל כוחות ריפוי, כי מעולם לא למדתי איך עושים הילינג או רייקי.

השמועה עשתה לה כנפיים, וקרובי משפחה הסובלים מליקויי בלוטת התריס הגיעו לביתי ודרשו לקבל "טיפול". צחקתי על עצם הרעיון שמצפים ממני לרפא, אך טיפלתי בהם כמיטב הבנתי, ולהפתעתי כולם נרפאו. בהמשך ביקשו טיפול עוד אנשים: חברים, מכרים, שכנים, נשים שלומדות איתי שיעורי תורה. הם סבלו מבעיות מסוגים שונים כמו דורבן בכף הרגל, אבני כיס מרה, אסתמה. כל מי ששיתף פעולה עם הוראות הטיפול שנתתי נרפא.

הבנתי שצריך לעשות עם זה משהו אבל חסרה לי הכשרה רשמית בתחום. הוטלה עלי שליחות עם אחריות לחיי אדם, אבל לא רציתי לעסוק בה. הייתי מרצה מוערכת לפסיכולוגיה (אני עדיין) ולא היה חסר לי דבר. טוב שחטפתי 'מכה עדינה' על הראש שהבהירה לי שלא בורחים מייעוד של נשמה. אחרי שהסכמתי לטפל באנשים עשיתי זאת אבל בחינם. גם על זה חטפתי 'מכה עדינה'.

עד מהרה שני מטפלים אלטרנטיביים בכירים הפכו למנטורים שלי ויעצו לי ללמוד תחומים שחיוניים לטיפול. ספרי הלימוד החיוניים ביותר נפלו לידי כפרי בשל שנושר מהעץ וכמעט בלי מאמץ מצידי. התחלתי ללמוד בצורה עצמאית מספרים אלה כל מה שחשבתי שחיוני לי:  אנטומיה, צמחי מרפא, מרדיאנים של רפואה סינית ושיטות אבחון שונות. בטיולי ובהרצאותי עבור צה"ל ברחבי הארץ מדן ועד אילת ליקטתי צמחים שנקרו על דרכי (כמו: זרעי שומר משדות בר, מלוח ספוגי מקריית ההדרכה של צה"ל בנגב, עניבות של צלפים מיער ביריה) ועד מהרה ידעתי לשייך צמח מרפא לאיבר הפגוע בגוף האדם. בתחילה קיבלתי מטופלים לטיפול אחד בלבד, מתוך מחשבה שאם אסביר מה לתקן, מיד הם יתקנו מה שצריך, והגוף כבר יסתדר ויתרפא כי הנפש הבריאה. המנטורים יעצו לי לטפל לאורך זמן, כלומר לתת כמה טיפולים לכל מטופל, ולא בשיטת ה"זבנג וגמרנו" החביבה עלי, שכן מדובר בבני אדם ולא במלאכים. ההחלמה היא לרוב תהליך מתמשך ורק בודדים מצליחים לתקן הכל במפגש טיפולי אחד. אותם מנטורים אסרו עלי לטפל בחינם או כמעט חינם, בניגוד להחלטתי לטפל רק בחינם בתקופה בה טיפלתי במעט מאד קרובים ומכרים.

וכך, בעל כורחי, התחברתי לייעוד שלי. לקחתי סיכונים, שכרתי קליניקה וכולם צחקו עלי:  "איך מישהו יבוא לטיפול בעוד שאין לך שום תעודת הסמכה לריפוי אנשים?".

עם הזמן ועם הנסיון למדתי לקשר בין המחלה הפיזית למקור הנפשי שגרם לה, וכמו כן פיתחתי יכולת לאבחן על סמך התבוננות בציפורניים, בלשון ובעיניים של המטופל. היום ביכולתי לאבחן מחלות גם לפי בעיות בשיניים, כי כל שן מייצגת איברים, מפרקים, בלוטות להפרשה פנימית, חוליות צואר וגב ועוד. חלק מהאבחון מסתמך על חולשות אצל ההורים ובני הזוג. לדוגמה, סביר שמטופל שאחד מהוריו או שניהם או אשתו מתו מסרטן הריאות יסבול מבעיה כלשהי בריאות או בעור.

בתחילת דרכי היו אנשים שאבחנתי אצלם מספר מחלות, אך הם לא האמינו לי שחלו, והתעקשו שבדיקות הדם שלהם תקינות. כעבור שנה התברר שצדקתי- ראיתי את הליקוי ברמת הנשמה של המטופל בטרם ייראה פיזית בגוף באמצעות בדיקת הדם או בדיקות הדמיה. לעיתים בדיקת הדם אינה כוללת מדדים חשובים, ולכן המחלה אינה מאובחנת אלא באיחור ניכר. המשפט הכי מקומם בעיני שרופאים אמרו: "כל הבדיקות תקינות, והכליות שלך כמו של בת 18 " לאשה בת 67 עם רגליים נפוחות מבצקות, לחץ דם גבוה וכאבי גב תחתון וברכיים  (4 סימפטומים מובהקים של בעיית כליות). אגב, בעלה של אותה אשה נפטר מסרטן הכליה מה שעוד יותר מעלה חשש שהמחלה תופיע אצלה כי, בעיני, הבעל והאשה הם בסך הכל אותו דבר (אותה נשמה מחולקת לשניים).

למרות שכלל לא רציתי את השליחות הזאת, עד היום יש אנשים שבאים אלי בטענות: "אבל למה לך יש יכולת לרפא? גם אני יודע להתפלל לבורא עולם! למה צריך לשלם לך על זה?".  לך תסביר שזה התפקיד שלי ואין לכך הסבר מדוע דוקא אני נבחרתי. במקרים כאלה אני חושבת על משה רבנו, שהיה הגננת/האומנת הסבלנית והמכילה שלנו במשך 40 שנה במדבר. גם הוא לא רצה את התפקיד שלו. גם הוא קיבל הרבה תלונות (נא עיינו בפרשת קורח). מדי יום אני מתאמנת בלפתח סבלנות אין קץ לעם ישראל ולתלונותיו, ומנסה להידמות בכל כוחי למשה רבנו. 


אל דאגה. יש לי סבלנות אינסופית ואהבה אינסופית לכל אדם ואדם בישראל. גם לבני אדם בכלל. יש לי סבלנות ואהבה והן תנצחנה. 

 

מוסיפה פה דברים שפרסמתי בפייסבוק וזכו לתהודה גדולה- איך גיליתי ש"המלך הוא עירום" ושרפואה קונבנציונלית אינה מתאמצת לרפא מהשורש (מעדיפה לתת כדורים לכל החיים לחולים במחלות כמו סוכרת וסרטנים מסוימים), ואף מתקשה באבחון מחלות פשוטות וזיהומים שגרתיים:

אל תיעלבי. זה לא אישי נגדך. אם את אשה שצעירה שסובלת ממחלה לא מובנת סיכוי רב שרופא יציע לך כדור פסיכיאטרי. איך אני יודעת? בהיותי אשה צעירה עם ילדה בת 5 שמתי לב שאני יורדת במשקל בלי סיבה ברורה בעודי רזה מאד (פעם שקלתי 6 ק"ג פחות מאשר מצבי היום), ובכלל קצב חילוף החומרים שלי מואץ מאד, אני עייפה כל הזמן, קמה כל בוקר ב- 4 ונשארת ערה, ומשהו לא טוב קורה לי בגוף. אמרתי לרופא משפחה שיש לי בעיה בבלוטת התריס והוא טען ש"הבדיקות בסדר".
ואז הלכתי לרופא עיניים בגלל גרד בעיניים על רקע אלרגי. באותה תקופה היה חלחול מי גשם באחד הקירות החיצוניים בדירתנו בהוד השרון וסבלנו מעובש נוראי. הרופא החכם הסתכל עלי וישר אמר: "העיניים שלך פתוחות מדי ויש לך יתר פעילות בבלוטת התריס, אלא אם כן נולדת ככה. יש לך תמונה מלפני כמה שנים?" לא היתה לי. ביקשת תעודת זהות והשווה אותי לתמונה שם. הראה לי בפירוש איך העיניים שלי כעת במצב שבו העפעף העליון אינו קרוב לאישון אלא מעל לקשתית העין! סיפרתי על שלל התסמינים כמו זה שירדתי 4 ק"ג בתוך 3 חודשים, מחזור חודשי כל הזמן מקדים ועוד הרבה תסמינים שמשלימים את הפאזל, והוא אמר "זה יתר פעילות בוודאות".
קבעתי תור בתשלום למרפאות חוץ בתל השומר לפרופסור סידי – פנימאי מאד מפורסם. לא בעלה של סמדר שיר. הגעתי אליו, הצגתי בדיקות דם וסיפרתי על הכל. בהיותי מרצה לפסיכולוגיה חששתי שיסווג אותי כבעלת הפרעת חרדה כלשהי. לכן, הבהרתי שאין לי מחשבות טורדניות אלא יקיצה מוקדמת בלי סיבה נראית לעין. הוא החליט שזאת "תגובה חרדתית דכאונית, וכדאי שתקחי משהו נגד חרדה" וביקש לרשום לי מרשם לרסיטל או לוסטרל או איך שקראו פעם לנגזרות של אותו דבר כמו ציפרלקס בימינו.
אמרתי לו: "אני מוותרת על המרשם. תודה לך פרופ' סידי. מצטערת שביזבזתי את זמנך. תיארתי לעצמי שזה מה שתגיד לי. יום נעים לך".
שבתי לביתי. לקחתי טופס בדיקת דם שנתן לי יומיים קודם רופא המשפחה והוספתי עליו בכתב ידי המכוער להפליא thyrog ABS. אל תנסו בבית כי הבדיקה יקרה וחלק מהרופאים לא מכירים אותה בכלל. אפשר תוך שניות לגלות יתר או תת פעילות בלי שום בדיקה כזאת. תסתכלו על ציפורני האגודלים שלכם. אם יש פס רוחב שקוע, כנראה שאתם בבעיה מתמשכת של בלוטת התריס. יחד עם זאת, לא תמיד רואים את הפס. כמו כן, תלמידי ואני יודעים לאבחן ולטפל בבעיה מהשורש. רפואה קונבנציונלית חסרת אונים מול הבעיה. ליתר-פעילות אין שום מענה ולתת-פעילות נותנים כדורים שעוזרים רק במעט ולא מרפאים בכלל ולרוב הם לכל החיים.
בחזרה לסיפורנו. למחרת בבוקר הלכתי לבדיקת דם ומסרתי את הטופס. האחות הלוקחת דמים הניחה שאת התוספת באנגלית רשם הרופא. הכל עבר בשלום. ב 22:00 התקשר אלי הביתה ד"ר גולדשטיין רופא המשפחה המוכשר שלנו מרמה"ש. במבטא אמריקני כבד אמר "שלום, סיגלית, יש לך בעיה בבלוטה מגן התריס". תמיד היה קורא ככה לבלוטת התריס, כי ידע שקוראים לה גם בלוטת המגן. חמוד.
למחרת בבוקר הרמתי טלפון לפרופ' סידי בתל השומר. סיפרתי לו על ממצאי הבדיקה- ערך גבוה מאד של thyrog ABS. תגובתו: "אני ממש מצטער. לא ידעתי ש- TSH, T3, T4 יכולים להיות תקינים לגמרי בעוד הבלוטה בתפקוד לקוי."
לפחות הודה הפנימאי המומחה שטעה. גם זה משהו בימינו!
מכירים אשה שסובלת מליקויי בלוטת התריס? השמינה מאד או רזתה מאד תוך זמן קצר? זה מעורר חשד חמור לליקויי בלוטת התריס. לא רק נשים. גם גברים וילדים. אנחנו במגיפה נוראית שסובלת מתת אבחון. עיקר הבעיה ברמה הפיזית – מזון שאינו מתאים לנו וחשיפת יתר לקרינה. תהיו בריאים ושמחים ושלעולם לא תזדקקו לרופאים.