בס"ד יום א', ח' אלול תשע"ט
סיגי יקרה!
אשמח שתפרסמי בעילום שם את מה שאכתוב כאן.
מתקשרת אליי חברה סתם לקשקש ואומרת לי בדרך אגב: "מזל טוב,שמעתי שאתם מצפים לעוד אחד" אז אישרתי שכן, ב"ה אני בהריון רביעי צפוף (תוך 4 וחצי שנים, בן פורת יוסף, שיהיו לי בריאים כל ימי חייהם, ותודה לה'). היא, בדאגה שניכרת בטון דיבורה: "ואיך את? שורדת?" "מצליחה לתפקד?" אני: "ב"ה אני מרגישה טוב, וכמעט איני מרגישה את תופעות ההריון, בזכות זה שלקחתי טיפול אצל מטפלת בשם סיגי מנתניה" היא: "ואיך את עם כאבי הגב??" אני מתרכזת שניה בשאלה שלה וקולטת ש.. "וואוו…כבר שכחתי לגמרי מכאבי הגב שהיו לי!" פתאום הבנתי את זה לעומק! כמה פילאי הגוף והיכולת להתרפא בעז"ה אם מקבלים הכוונה נכונה ועושים את ההשתדלות המירבית. 3 לידות בלי טיפת אפידורל ב"ה, 2 מהן לידות בזק (תוך שעה וחצי מהצירים ילדתי!) ועדיין.. כאבי הגב שהיו לי היו מטורפים! כל התכופפות הסתיימה בקושי להזדקף… לקלח את הילדים היה פרוייקט עבורי… לרוב זה היה תפקידו של בעלי, למעט המקרים שהגיע ממש מאוחר מהעבודה. לשטוף את הבית- המטלה שהכי אהבתי לעשות בבית- הפכה להיות מבאסת בגלל כאבי הגב… ועוד. פתאום תוך כדי השיחה עם החברה קלטתי כמה חסד עשה עימי ה'! פתאום הבנתי כמה זה לא הגיוני להיות בהריון מתקדם עם 3 קטנטנים מתחת לגיל 4, ואין ב"ה שום מגבלה תפקודית, שום כאבי גב או מיחושים כאלה ואחרים שקשורים להריון. האמת שהתרגשתי מזה… כי אי אפשר להפסיק להודות לה' יתברך על הרחמים שלו והחסדים שלו! על כך ששולח אנשים טהורים כמוך, ממש נשמה מיוחדת שכל רצונה לעשות טוב בעולם ולהאיר לכולם. אז בפעם הלא יודעת כמה, תודה לך! תודה לבורא! תודה על הזכות לחיות ולתקן לחיות ולהגשים ייעוד… לפחות להשתדל לקיים את ייעודי בזכותך.
אוהבת וכל כך מעריכה!
מ.
