ממתק או קינוח מעלף – שושנה של בצק פריך מטוגן ומעליו סירופ סוכר או דבש. מרוקאים קוראים לזה פַזוּאֵלוֹס. טריפוליטאים קוראים לזה דָבְּלָה ומצפים בסוכריות צבעוניות כמו עוגת יום הולדת מעל לציפוי של סירופ סוכר או דבש. גילוי נאות: הרעיון להכנת המתכון עם הפטנט של המזלג נלקח מקרין גורן.
כמו שאמר ה' למשה (פרשת וילך): "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא" ככה הרגשתי כשהביאו קינוח כזה לשולחן. החלטתי לפצח את האתגר ולעשות פזואלוס ללא גלוטן! הצלחתי בנסיון הראשון ובקלות. מסקנה: כל אחד יכול. כדאי להתנסות קודם עם כמות קטנה של בצק והכפיל כמויות בנסיון השני לאחר שצברתם נסיון בגלגול מהיר עם המזלג בתוך השמן המבעבע.
לי יצאו 7 פזואלוסים קטנים ויפים. לי הם טעימים ככה כמו שיצאו מהשמן המבעבע. מי שאוהב מתוק יכול לזלף מעל מעט דבש נוזלי. עונג עילאי! מדד מקדם הטריפה: אפס. ילדים לא מבינים מה השוס פה. אפילו לא ביקשו לטעום.
המצרכים:
2/3 כוס קמח ללא גלוטן (השתמשתי ב'קונדיטור' שהוא בעיקרו קורנפלור)
1/3 כוס קמח שקדים
1 סוכר וניל
1 ביצה
כפית שמן זרעי ענבים
כפית חומץ סינתטי
גזר מקולף חתוך לפרוסות עבות
מעט דבש נוזלי
אופן ההכנה:
ללוש את כל המרכיבים לבצק אחיד. לתת לנוח 10 דקות. לקמח שני ניירות אפיה ובין שניהם לרדד את הבצק הכי דק שאפשר עם מערוך גדול. בכל פעם קורצים כדור של בערך שליש בצק ומרדדים. חותכים למלבן ארוך שרוחבו 4 או 5 ס"מ ואורכו כ 20 ס"מ.
מחממים שמן זרעי ענבים בסיר קטן. כל כמה דקות שמים פרוסת גזר אחרת כדי למנוע מהשמן להשרף. עומדים צמוד לסיר עם מגש עליו משתרע המלבן של הבצק. כשהשמן חם להכניס את ראשו של הבצק בעודו מלופף בין שתי שיני מזלג, ולהתחיל לסובב את המזלג באיטיות בתוך השמן תוך כדי שהבצק מתנפח מעט.
כשזנבו של המלבן יורד אל השמן יש לנסות להצמידו לגוף הבצק שבשמן לצורך הדבקה וסגירה (אפשר עם מזלג אחר). להשאיר בשמן עוד דקה בערך מכל צד להשחמה קלה ביותר- ככה זה טעים יותר מאשר כשזה בהיר וחיוור.
מאחסנים במקרר ומתעלפים על הטעם בכל פעם מחדש. נשמר במקרר עד 3 חודשים בקופסה סגורה.
בתיאבון!
