בט"ו בשבט תשפ"ה (13.2.25) יצאנו מוקדם בבוקר מעונן וקר לטיול באזור ירושלים. התחלנו בתצפית על מאגר וסכר בית זית. 
חונים בחניה מסודרת קרוב לכביש ומשם הולכים למחסום המוביל לדרך עפר, ודרכו נכנסים רגלית למסלול הליכה קל של כעשר דקות, עד שרואים משמאל את המאגר. יש ספסל עץ בתצפית. נוף ציורי כאילו אתם בנורבגיה.
די מהר הגענו ברכב לעין כרם. שכונה ציורית עתיקה. חנינו סמוך למעין מרים. החל לטפטף גשם קל ביותר שנמשך חמש דקות. מיד כשהחל הטפטוף הגיע אלינו כמו משמים מורה דרך ויצאנו לסיבוב בקלנועית שלו, המכוסה יריעות פלסטיק שקופות, עם כלבתו המתוקה סופי (שכל הזמן ליקקה את ידי). יעקב מורה הדרך (טלפון ניד שלו: 050-5206164) ליווה בהסברים כל מה שראינו. הסיור בסמטאות עין כרם היה בנחת ובלי להתאמץ בעליות המעייפות. אהבנו במיוחד את התצפית על עמק התימנים ואת הגינה הקהילתית שיסדו מעליו. בתמונה- אירוס פורח בגינה הקהילתית.
משם נסענו לעמק הצבאים היפה והרגוע בלב ליבה של ירושלים הסואנת. אתר הטבע העירוני הגדול בארץ! העמק מלא שקדיות פורחות ורודות ולבנות, רקפות, לוף ארץ ישראלי, כלנית אחת שפרחה לפני הזמן, ועצי פרי בשלכת כמו תפוח. שמש פז זרחה עלינו מבין העננים. היו כמה מאגרי מים די גדולים (עם ברווזים וצבים) ושתי בריכות מלבניות יפות. ראינו חמישה צבאים והיתר התחבאו. בילינו שם כשעה. כניסה ללא תשלום כולל הסבר קצר ממדריכה בכניסה לעמק. שימו לב, שעות הפתיחה באתר תלויות בעונות השנה.
לבסוף הגענו לגן הבוטני של ירושלים כדי לצפות בניצת הדובדבן. הגן רחב ידיים ומצריך לפחות שלוש שעות הליכה בין שביליו. רקפות ונרקיסים לבנים וצהובים (לצהובים פרחים ענקיים) פרחו. פה ושם ראינו קצת כלניות, אירוסים בודדים, אבל זה היה מוקדם מדי לראות את פריחתם במלוא תפארתה- רוב הגיאופיטים טרם פרחו בעונה זאת. ראינו פרח
לוטם אחד ותורמוס סגול אחד בלבד שפרחו. לקראת השקיעה חזרנו לכניסה לגן הבוטני לראות שוב את פריחת הדובדבן אך הפעם כשהפגודה (יש לציין, הקוריאנית) המוארת זוהרת על רקע הפריחה. מחזה קסום ומרשים.
למבקשים מסעדה יש בכניסה לגן הבוטני מסעדה בשם 'מולה בוטני'. בצאתכם מהגן אל תחמיצו חנות מזכרות קטנה ושווה מלאה בהפתעות ושמה 'בוטניקה'.
טיול מהנה!
צילומים: גליה נחמני
